סטיית תקן בהשקעות

מהי סטיית תקן בהשקעות ואיך היא עוזרת למדוד סיכון?

סטיית תקן (Standard Deviation) היא מדד סטטיסטי המשמש למדידת הפיזור של תשואות השקעה סביב התשואה הממוצעת שלהן.

במילים פשוטות, סטיית תקן מאפשרת להבין עד כמה התשואה של השקעה נוטה להשתנות מתקופה לתקופה.

ככל שסטיית התקן גבוהה יותר, ההשקעה נוטה להיות תנודתית יותר. ככל שהיא נמוכה יותר, התשואות נוטות להיות יציבות יותר סביב הממוצע.

סטיית תקן היא אחד המדדים הנפוצים בניתוח קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון ותיקי השקעות.

עם זאת, חשוב להבין שהיא אינה מודדת את כל סוגי הסיכונים הקיימים בהשקעה.

איך סטיית תקן עובדת בפועל?

נניח שקיימים שני מסלולי השקעה שהניבו לאורך חמש שנים תשואה ממוצעת זהה של 6% בשנה.

מסלול א' — תשואות יציבות יחסית

התשואות השנתיות:

5%, 6%, 7%, 6%, 6%.

מסלול ב' — תשואות תנודתיות יותר

התשואות השנתיות:

‎−14%, 20%, 6%, 22%, ‎−4%.

בשני המסלולים הממוצע החשבוני של התשואות הוא 6%.

אולם התנהגות המסלולים שונה לחלוטין.

במסלול א' התשואות קרובות מאוד לממוצע.

במסלול ב' קיימות תנודות חדות, כולל שנים עם הפסדים משמעותיים ושנים עם רווחים גבוהים.

לכן סטיית התקן של מסלול ב' גבוהה בהרבה.

חשוב לציין שממוצע חשבוני זהה אינו מבטיח תשואה מצטברת זהה: תנודתיות יכולה להשפיע גם על התוצאה המצטברת של ההשקעה.

מה נחשבת סטיית תקן גבוהה או נמוכה?

אין רף אחיד המתאים לכל סוגי ההשקעות.

לדוגמה, סטיית תקן שנתית של 12% עשויה להיחשב גבוהה יחסית למסלול אג"ח שמרני, אך מתונה יותר ביחס למסלול מנייתי.

לכן חשוב להשוות סטיות תקן רק בין השקעות בעלות מדיניות השקעה, חשיפה לנכסים ותקופת מדידה דומות.

כמו כן, יש לוודא שהנתונים מחושבים באותה שיטה: למשל, סטיית תקן המבוססת על תשואות חודשיות ומוצגת במונחים שנתיים.

כיצד מחשבים סטיית תקן?

החישוב מבוסס על כמה שלבים:

1. מחשבים את התשואה הממוצעת בתקופה שנבחרה.
2. מחשבים את המרחק של כל תשואה תקופתית מהממוצע.
3. מעלים כל סטייה בריבוע ומחשבים את ממוצע הריבועים, או את אומדן השונות המדגמית בהתאם לשיטה.
4. מוציאים שורש ריבועי מהשונות.

התוצאה מתקבלת ביחידות של התשואה עצמה, בדרך כלל באחוזים.

בניתוח השקעות נהוג להשתמש גם בסטיית תקן שנתית, המאפשרת להשוות תנודתיות בין השקעות שונות.

כאשר מחשבים סטיית תקן על בסיס תשואות חודשיות, מקובל להכפיל אותה בשורש של 12 לצורך שנתון, בהנחות המתאימות.

דוגמה: שתי קרנות עם תשואה דומה אבל סיכון שונה

נניח ששתי קרנות השקעה הניבו תשואה שנתית ממוצעת של 8% בתקופת מדידה מסוימת.

לקרן הראשונה סטיית תקן שנתית של 6%.

לקרן השנייה סטיית תקן שנתית של 15%.

למרות שהתשואה הממוצעת דומה, הקרן השנייה הציגה תנודתיות גבוהה יותר.

משקיע שבוחן את הקרנות צריך לשאול האם פער התנודתיות מצדיק את החשיפה לסיכון, והאם קיימים הבדלים נוספים בהרכב הנכסים, בנזילות ובתוצאות בתקופות משבר.

המסקנה החשובה: תשואה גבוהה אינה המדד היחיד לאיכות ניהול השקעות. חשוב להבין גם את הסיכון שנלקח בדרך.

האם סטיית תקן גבוהה אומרת שההשקעה מסוכנת יותר?

במובן של תנודתיות — בדרך כלל כן.

אבל תנודתיות אינה זהה לכל סוגי הסיכון.

סטיית תקן אינה מודדת ישירות:

• את ההפסד המרבי שהמשקיע עלול לספוג.
• את הסיכון לחדלות פירעון של חברה.
• את הסיכון שלא ניתן יהיה למכור נכס במהירות.
• את משך הזמן שיידרש להתאוששות ממשבר.
• את האפשרות שההשקעה תאבד מערכה לצמיתות.

לדוגמה, השקעה בנכס לא סחיר עשויה להציג שינויים מתונים יחסית בשווי המדווח, אך עדיין להיות כרוכה בסיכון כלכלי משמעותי.

לכן סטיית תקן היא כלי חשוב, אך לא כלי בלעדי למדידת סיכון.

האם סטיית תקן מודדת הפסדים בלבד?

לא.

סטיית תקן מודדת סטיות מהממוצע בשני הכיוונים — הן תשואות גבוהות מהממוצע והן תשואות נמוכות ממנו.

לכן השקעה שמציגה שנים עם תשואות חיוביות גבוהות במיוחד עשויה להציג סטיית תקן גבוהה גם כאשר לא היו לה הפסדים גדולים בתקופה הנמדדת.

זו אחת המגבלות המרכזיות של המדד: מבחינת החישוב, תנודה חדה כלפי מעלה משפיעה על סטיית התקן בדומה לתנודה חדה כלפי מטה בעלת אותו מרחק מהממוצע.

מה הקשר בין סטיית תקן למדד שארפ?

מדד שארפ (Sharpe Ratio) הוא מדד מקובל לבחינת תשואה ביחס לסיכון.

הוא בוחן את התשואה העודפת שההשקעה הניבה מעל שיעור התשואה חסרת הסיכון, ביחס לסטיית התקן שלה.

לדוגמה, שתי השקעות עשויות להציג תשואה דומה, אך השקעה בעלת סטיית תקן נמוכה יותר עשויה להציג מדד שארפ גבוה יותר, בהנחה שכל יתר הנתונים זהים.

עם זאת, מדד שארפ אינו מבטיח שההשקעה עדיפה בכל מצב, ויש לבחון גם את מאפייני התשואה, הסיכון והנזילות.

מה ההבדל בין סטיית תקן לירידה מרבית (Maximum Drawdown)?

אלה שני מדדי סיכון שונים.

סטיית תקן מודדת את מידת פיזור התשואות סביב הממוצע.

ירידה מרבית (Maximum Drawdown) מודדת את הירידה הגדולה ביותר שנרשמה משיא לשפל בתקופת המדידה.

לדוגמה, תיק השקעות שירד משווי של 1,000,000 ₪ ל־700,000 ₪ לפני שהתאושש, חווה ירידה של 30% מאותו שיא.

נתון כזה אינו נגזר ישירות מסטיית התקן.

לכן, משקיע שמעוניין להבין את התנהגות ההשקעה בתקופות משבר צריך לבחון גם את הירידה המרבית ולא להסתפק בסטיית התקן.

האם סטיית תקן יכולה ללמד על יכולת התאוששות ממשברים?

לא באופן ישיר.

סטיית תקן יכולה להעיד על מידת התנודתיות ההיסטורית של מסלול השקעה, אך אינה מספרת כמה זמן לקח למסלול לחזור לשוויו הקודם לאחר ירידה.

כדי לבחון יכולת התאוששות יש למדוד בנפרד:

• את עומק הירידה בתקופת המשבר.
• את הזמן שעבר מתחילת הירידה ועד השפל.
• את משך הזמן שנדרש לחזרה לשיא הקודם.
• האם המסלול התאושש במלואו או נותר מתחת לשיא.

שילוב המדדים עשוי לספק תמונה מלאה יותר של הסיכון ההיסטורי בהשקעה.

איך משתמשים בסטיית תקן להשוואת קרנות פנסיה וקופות גמל?

כאשר משווים מסלולי השקעה, מומלץ לבחון מסלולים בעלי חשיפה דומה לנכסים.

לדוגמה, השוואה בין שני מסלולים כלליים יכולה להיות נקודת פתיחה, אך יש לבדוק גם את ההבדלים בהרכב ההשקעות ובחשיפה למניות.

חשוב לוודא שההשוואה מתייחסת לאותה תקופה ולתשואות שנמדדו באותה תדירות.

מעבר לסטיית התקן, יש לבחון את התשואות, דמי הניהול, מדדי הסיכון הנוספים ואת ההתנהגות בתקופות משבר.

האם סטיית תקן חשובה גם בפוליסת חיסכון?

בהחלט.

בפוליסת חיסכון ניתן לבחור בין מסלולי השקעה בעלי רמות חשיפה שונות למניות, לאג"ח ולנכסים אחרים.

שני מסלולים עשויים להשיג תשואות דומות לאורך זמן, אך להציג תנודתיות שונה.

לכן מדידת סטיית התקן יכולה לסייע בהערכת רמת התנודתיות של כל מסלול, כחלק מהשוואת סיכונים רחבה יותר.

האם סטיית תקן נמוכה מבטיחה שלא אפסיד כסף?

לא.

גם השקעה בעלת סטיית תקן היסטורית נמוכה יכולה להפסיד כסף.

בנוסף, סטיית תקן מחושבת על נתוני עבר, והיא אינה מבטיחה שהתנודתיות העתידית תהיה דומה.

משברים חריגים, שינויים בריבית, אירועים גיאופוליטיים ובעיות נזילות יכולים להשפיע על התנהגות ההשקעה באופן שלא בא לידי ביטוי מלא בנתונים ההיסטוריים.

שאלות נפוצות על סטיית תקן בהשקעות

מהי סטיית תקן טובה בהשקעות?

אין מספר אחד שנחשב טוב. יש לבחון את המדד ביחס לסוג ההשקעה, למסלול ההשקעה ולרמת הסיכון שהמשקיע יכול לשאת.

האם עדיף תמיד לבחור השקעה עם סטיית תקן נמוכה?

לא. לעיתים השקעות תנודתיות יותר מציעות פוטנציאל תשואה גבוה יותר, אך גם חשיפה גבוהה יותר לתנודות ולהפסדים.

האם סטיית תקן של 10% אומרת שאני יכול להפסיד עד 10%?

לא. סטיית תקן אינה מגבלה על גובה ההפסד. השקעה יכולה לרדת בשיעור גבוה בהרבה מסטיית התקן ההיסטורית שלה.

האם אפשר להשוות סטיית תקן של קרן מנייתית לקרן אג"ח?

אפשר לראות את ההבדל בתנודתיות, אך לא נכון להסיק מכך לבדו איזו קרן מנוהלת טוב יותר. יש להשוות גם את מטרת ההשקעה והרכב הנכסים.

האם סטיית תקן מחושבת לפי תשואות חודשיות או שנתיות?

ניתן לחשב אותה על בסיס תדירויות שונות. חשוב לדעת באיזו תדירות השתמשו וכיצד הנתון הומר למונחים שנתיים.

האם סטיית תקן מספיקה כדי לדרג בתי השקעות?

לא. דירוג השקעות איכותי צריך לבחון גם תשואות מותאמות סיכון, ירידות מרביות, התאוששות ממשברים, פיזור השקעות ומדדים נוספים.

לסיכום: למה חשוב להכיר את סטיית התקן?

סטיית תקן היא מדד חשוב להבנת התנודתיות של השקעה ולבחינת הסיכון ההיסטורי שלה.

עם זאת, היא אינה מספרת את כל סיפור הסיכון ואינה מאפשרת לקבוע לבדה איזו השקעה עדיפה.

במסגרת תכנון פיננסי והשוואת מסלולי השקעה, מומלץ לשלב את סטיית התקן עם נתוני תשואה, ירידות מרביות, מדדי תשואה מותאמת סיכון והתאמה לצרכים האישיים של המשקיע.

כך ניתן לבחון לא רק כמה ההשקעה הרוויחה, אלא גם כיצד התנהגה בדרך להשגת התשואה.